בתי הנחושת בחיפה

"קחו עמכם לפלסטינה בית נחושת. כך תתגוררו בחלל קריר גם בשרב היוקד ביותר". את הסיסמה הזאת פירסמה בזמנו החברה ”הירש מפעלי נחושת ופליז“ (Hirsch Kupfer und Messingwerke AG) בשבועון היהודי-גרמני החשוב, ”הידישה רונדשאו“ (Jüedische Rundschau). כאשר היזם היהודי-גרמני זיגמונד הירש החל בתחילת 1931 לייצר בתי נחושת באברסוואלדה (Eberswalde),לנגד עיניו עמדה תכלית כפולה: ראשית, מפעלו לא עבד בתפוקה מירבית, בשעה שברפוליקת ווימאר היה מחסור בדירות; שנית, הוא רצה להשיא תרומה לבניינה של מדינת היהודים העתידית.
המדובר היה בבתים טרומיים עשויים לוחות נחושת, שבאופן מיטיבי היו יכולים להיות מורכבים ומוכנים לשימוש תוך יממה. שיטת הבנייה בלוחות פותחה ב-1929 על ידי הארכיטקט רוברט קראפט והמהנדס פרידריך פרסטר. שנתיים לאחר מכן, זכה המיזם שלהם ב”גרנד פרי“ בתערוכה הקולוניאלית בפאריז. המשימה לשפר את טיפוסי הבתים הראשונים נפלה על כתפיו של הארכיטקט הנודע ואלטר גרופיוס. הוא שיווה להם עיצוב ”יותר מודרני“ בכך, למשל, שהניח עליהם גגות שטוחים. בגרמניה כונו הדגמים השונים בשמות ”מעיין חיים“ (Lebensquell), ”חלום אביב“ (Frühlingstraum), ”מעשיית נחושת“ (Kupfermärchen) או ”אור השמש“ (Sonnenschein).
עבור פלסטינה-א"י פותחו דגמים חדשים יעודיים, שנשאו את השמות יפו, ירושלים, תל אביב ולבנון. כחלק מהתאמתם לתנאי האקלים המקומיים הם צוידו ב”קירות ניתנים לשטיפה“ אשר נועדו להגן עליהם בפני ”מזיקים וחרקים“. הדגם הקטן ביותר בעל 70 מטרים רבועים לשימוש עלה 6550 מארק. תמורת מארק אחד לכל קילוגרם הובלו הבתים הפרטיים הארוזים מן המפעל באברסוואלדה אל המבורג ומשם המשיכו באוניה אל נמל חיפה.
כתריסר בתים טרומיים כגון אלה אכן מצאו את דרכם אל פלסטינה באותם הימים. שלושה מהם ניצבים עד היום על הר הכרמל בחיפה (בין היתר ברחובות תל מאנה וליאונרדו דה וינצ'י) ואחד על הר כנען ליד צפת (כתובת: הר כנען, אירוח רוקנשטין). היום הם מוגנים כבתים לשימור.
שני צעירים גרמנים אשר חקרו באופן יסודי פרקים לא מוכרים אלה בהיסטוריה האדריכלית הישראלית-גרמנית סיפרו את סיפורם בספר ”מכולת מולדת“ (”Heimatcontainer“, מאת פרידריך פון בוריס וינס-אובה פישר, הופיע בהוצאת זורקאמפ ב-2009 [בגרמנית]). הספר מתחקה אחר תולדות הבתים כמו גם אחר סיפורי החיים של בעליהם ודיירהם לשעבר.
סקירה על בתי הנחושת
Комментариев нет:
Отправить комментарий