דניה

תעלות ובונקר בכרמל נמצאו ע"י תלמידי "רעות לאמנויות" ואליאס

מאת עיריית חיפה » 16/02/2014, 15:54

תלמידי בית הספר השש-שנתי "רעות לאמנויות"ותלמידי בי"ס אליאנס חשפו תעלות ובונקר בכרמל

במסגרת פעילות של"ח התגלו תעלות ובונקר מתכנית "מצודה בכרמל" משנת 1942

מסתבר שלא רק מנגנים, משחקים על הבמה, רוקדים, מציירים, מפסלים, מצלמים ומעצבים ב"רעות לאמנויות", אלא אף עוסקים בחשיפת ההיסטוריה החיפאית. זה קרה בשבועות האחרונים במסגרת ימי של"ח לתלמידי כיתות ז', כאשר תלמידי "רעות לאמנויות" ובי"ס אליאנס חשפו בונקר ותעלות שהוקמו בכרמל במסגרת תכנית "מצודה בכרמל" שנהגתה בימי מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1942 התגייסה לשכת עורכי הדין בחיפה להקים מערך הגנה על הר הכרמל כדי לאפשר, במקרה הצורך, את בלימת הכוחות של צבא גרמניה הנאצית לתוך ארץ ישראל. אחד מעורכי הדין שגויסו למבצע הביצורים על הכרמל היה ד"ר רודולף גוטשלק.

מצדה על הכרמל: סיפור הגנת הישוב היהודי במלחמת העולם השניה

מאת: יוסף שחורי - 06/11/2012

לאחר 67 שנים, בנו מיכאל-מיקי, היום בן 78, גמלאי משרד הביטחון, מעד לבור עמוק בעת טיול בכרמל. בור זה היה שריד לאחד הבונקרים שנחפרו.

מאז גוטשלק חוזר שוב ושוב לאתר ולמרות גילו הלא צעיר הוא מפנה מזה שלוש שנים טונות של עפר שכיסו את תעלות הקשר והבונקרים שמעולם לא עמדו בניסיון קרבי. גוטשלק בשיתוף הנהלת פארק הכרמל מתכננים שביל הליכה כדי להציג את מערך הביצורים ההולך ונחשף לציבור הרחב.
לאחרונה התגייסו תלמידי בית ספר אליאנס ותלמידי בית הספר השש שנתי "רעות לאמנויות" לסייע לגוטשלק ביוזמה הייחודית שלו. קבוצות תלמידים הגיעו לאזור במסגרת ימי השדה של של"ח (שדה, לאום, חברה) וידיעת הארץ המתקיימים תדיר בבית הספר ובהנחייתו של גוטשלק עבדו בניקוי השטח ובחשיפת תעלת קשר ובונקר שהיו מלאים בעפר עד כה.

ד"ר משה משיח, מרכז פעילות השל"ח ב"רעות לאמנויות": "פנים רבות למקצוע השל"ח. מעבר לתפקידו המרכזי המתמקד בהכרת הארץ "דרך הרגליים", חשוב להקנות לתלמיד נדבך ערכי נוסף והוא הגורם ההתנדבותי. זהו ערך המהווה גורם משמעותי בבניין אישיותו ובעיצובו של התלמיד, התורם לפיתוח אחריות ואכפתיות, חיזוק הדימוי והביטחון העצמי, תוך השתלבות מיטבית בקהילת בית הספר ובחברה הישראלית בכלל".

כך, תלמידי כיתות ז', בשני בתי הספר, נחשפו לפעילות התנדבותית זו והם ביצעו זאת מעבר לכל הציפיות. התלמידים "הסתערו" על המשימה עבדו בהתלהבות ובנחישות ולא השאירו צל של ספק בכל הנוגע ליכולתם ורצונם לבצע את המשימה. מוסיף משיח: "מסתבר שהנוער של היום "צמא" למשימות אתגריות. צריך רק "להוביל" את התלמידים אל הדרך הנכונה, והם כבר ידעו כיצד להגיע למטרת היעד הנכספת".

מסכם גוטשלק את פעילות התלמידים: "רמת התלמידים הפתיעה אותי. למרות גילם הצעיר וקשיי השטח מבינה טופוגרפית והצמחיה העבותה, הפגינו התלמידים תושייה והתמדה בחשיפת התעלות והבונקרים בשטח. בתום הזמן התקשינו לאסוף את התלמידים בנקודת הכינוס, מאחר והם רצו לךהמשיך בעבודה עוד ועוד.
נותר לי לקוות שאזכה לראות תלמידים מתגייסים למשימה זו גם מבתי ספר אחרים".

מצדה על הכרמל: סיפור הגנת הישוב היהודי במלחמת העולם השניה

מאת: יוסף שחורי - 06/11/2012

עיריית חיפה

הודעות: 960

בתי הנחושת בחיפה

בתי הנחושת בחיפה

"קחו עמכם לפלסטינה בית נחושת. כך תתגוררו בחלל קריר גם בשרב היוקד ביותר". את הסיסמה הזאת פירסמה בזמנו החברה ”הירש מפעלי נחושת ופליז“ (Hirsch Kupfer und Messingwerke AG) בשבועון היהודי-גרמני החשוב, ”הידישה רונדשאו“ (Jüedische Rundschau). כאשר היזם היהודי-גרמני זיגמונד הירש החל בתחילת 1931 לייצר בתי נחושת באברסוואלדה (Eberswalde),לנגד עיניו עמדה תכלית כפולה: ראשית, מפעלו לא עבד בתפוקה מירבית, בשעה שברפוליקת ווימאר היה מחסור בדירות; שנית, הוא רצה להשיא תרומה לבניינה של מדינת היהודים העתידית.

המדובר היה בבתים טרומיים עשויים לוחות נחושת, שבאופן מיטיבי היו יכולים להיות מורכבים ומוכנים לשימוש תוך יממה. שיטת הבנייה בלוחות פותחה ב-1929 על ידי הארכיטקט רוברט קראפט והמהנדס פרידריך פרסטר. שנתיים לאחר מכן, זכה המיזם שלהם ב”גרנד פרי“ בתערוכה הקולוניאלית בפאריז. המשימה לשפר את טיפוסי הבתים הראשונים נפלה על כתפיו של הארכיטקט הנודע ואלטר גרופיוס. הוא שיווה להם עיצוב ”יותר מודרני“ בכך, למשל, שהניח עליהם גגות שטוחים. בגרמניה כונו הדגמים השונים בשמות ”מעיין חיים“ (Lebensquell), ”חלום אביב“ (Frühlingstraum), ”מעשיית נחושת“ (Kupfermärchen) או ”אור השמש“ (Sonnenschein).

עבור פלסטינה-א"י פותחו דגמים חדשים יעודיים, שנשאו את השמות יפו, ירושלים, תל אביב ולבנון. כחלק מהתאמתם לתנאי האקלים המקומיים הם צוידו ב”קירות ניתנים לשטיפה“ אשר נועדו להגן עליהם בפני ”מזיקים וחרקים“. הדגם הקטן ביותר בעל 70 מטרים רבועים לשימוש עלה 6550 מארק. תמורת מארק אחד לכל קילוגרם הובלו הבתים הפרטיים הארוזים מן המפעל באברסוואלדה אל המבורג ומשם המשיכו באוניה אל נמל חיפה.

כתריסר בתים טרומיים כגון אלה אכן מצאו את דרכם אל פלסטינה באותם הימים. שלושה מהם ניצבים עד היום על הר הכרמל בחיפה (בין היתר ברחובות תל מאנה וליאונרדו דה וינצ'י) ואחד על הר כנען ליד צפת (כתובת: הר כנען, אירוח רוקנשטין). היום הם מוגנים כבתים לשימור.

שני צעירים גרמנים אשר חקרו באופן יסודי פרקים לא מוכרים אלה בהיסטוריה האדריכלית הישראלית-גרמנית סיפרו את סיפורם בספר ”מכולת מולדת“ (”Heimatcontainer“, מאת פרידריך פון בוריס וינס-אובה פישר, הופיע בהוצאת זורקאמפ ב-2009 [בגרמנית]). הספר מתחקה אחר תולדות הבתים כמו גם אחר סיפורי החיים של בעליהם ודיירהם לשעבר. 

סקירה על בתי הנחושת